נחיתה רכה בבלקן: היום הראשון שלי בסופיה – ממונית חצות ועד ליערות נסתרים

נחיתה לתוך השקט הבלקני: פתיחת היום הראשון

הגלגלים נגעו במסלול בנמל התעופה של סופיה כשהשעון כבר הראה שעברה חצות. בשעות כאלו, שדה התעופה הופך למקום סטרילי, כמעט נטוש, והאפשרויות של המטייל הממוצע מצטמצמות. למי שנוחת במהלך היום, האופציה האוטומטית והנכונה ביותר היא המטרו (הקו הכחול), שמוביל אתכם בתוך פחות מחצי שעה ישירות לתחנת Serdika המרכזית בעלות של לבה וחצי בלבד. אבל ביום הראשון שלי, הנחיתה הלילית הכתיבה חוקים אחרים. במקום לחכות לאוטובוס לילה שאולי יגיע ואולי לא, ניגשתי ישירות לדלפק המוניות הרשמי של חברת OK Supertrans בתוך הטרמינל.

הנסיעה למרכז העיר בתעריף לילה הייתה ההוכחה הראשונה לכך שבסופיה, הכסף שלך קונה הרבה יותר. המונה נעצר על 20 לבה סכום של כ-40 ש"ח. כשמתחלקים בזוג, מדובר ב-20 שקלים לאדם עבור נסיעה פרטית ומהירה עד לפתח המלון. זהו מחיר שמשקף את כל מה שטוב בבולגריה: נגישות ונוחות ללא "קנסות" התיירים המוכרים מבירות אירופיות אחרות. המונית החליקה ברחובות הריקים, חולפת על פני מבנים קומוניסטיים מרשימים, והורידה אותי מול הצללית המרשימה של בית הכנסת הגדול בסופיה מבנה מפואר שנחשב לאחד הגדולים באירופה כולה.

ממש ממול לבית הכנסת שכן היעד שלי ללילה הראשון: "מלון סקוטי" (Skoti Hotel). זהו בדיוק סוג המקומות שצייד טיסות מנוסה מחפש. מקום צנוע, נקי, פשוט מאוד ובעיקר ממוקם בנקודה הכי אסטרטגית בעיר. הקטע המיוחד ששבה את ליבי במלון הזה היה הניסיון לתת אופי לכל חדר; במקום מספור רגיל ומשעמם, החדרים נשאו שמות של ערים בעולם (חדר ניו יורק, חדר ליסבון וכו'). מצאתי את עצמי מניח את הראש בחדר "ניו יורק" לכמה שעות של שינה טובה, רגע לפני שהבוקר של היום הראשון בסופיה באמת מתחיל.

היסטוריה בחינם וטבע באמצע הכרך: הבוקר של היום הראשון

התעוררתי לבוקר צלול של יום ראשון בסופיה. אחרי קפה קצר, יצאתי לכיוון המוזיאון הצבאי. עבור חובבי היסטוריה, צילום או סתם מי שרוצה להרגיש את העוצמה של המאה ה-20, מדובר באתר חובה כבר בתחילת הטיול. המתחם החיצוני של המוזיאון הוא גן עדן של ממש: עשרות מטוסי קרב, טנקים, טילים ומערכות מכ"ם ענקיות מתקופות שונות מוצגים תחת כיפת השמיים. הבונוס האמיתי שחייבים להדגיש? הכניסה למתחם החיצוני היא חינמית לחלוטין. זהו רגע של למידה והתרשמות עוצמתית בלי לשלוף את הארנק ערך מוסף אדיר ליום הראשון.

אחרי שספגתי קצת היסטוריה וצילמתי כמה פריימים חזקים, המשכתי לגיחה קצרה בקניון סמוך. המטרה לא הייתה רק קניות, אלא "להרגיש את השטח" להבין את מחירי המזון, הביגוד והשירותים המקומיים. משם, החלטתי לבצע את המהלך המעניין ביותר של היום הראשון: הגעה לגן החיות של סופיה בדרך הכי פחות שגרתית שיש. במקום להשתמש במטרו או באוטובוס, בחרתי לחצות את העיר דרך יער עבות שחוצה את השכונות הדרומיות (אזור פארק בוריסובה גרדינה).

במשך שעה ארוכה צעדתי בתוך שקט ירוק ופראי, כמעט שכחתי שאני נמצא בלב בירה אירופית סואנת עם מאות אלפי תושבים. היער הזה הוא הריאה הירוקה של סופיה, ומטיילים רבים מפספסים אותו במירוץ המהיר אחרי אתרי החובה. ההליכה הזו, עם הציוד על הגב והסקרנות בשיאה, הייתה הרגע שבו באמת הרגשתי שסופיה נפתחת בפניי. זו הייתה דרך שונה לחלוטין לחוות את העיר ביום הראשון, דרך שמשלבת כושר, טבע וחיסכון בעלויות נסיעה.

גן החיות והמטרו המודרני: סיום היום הראשון

בסוף מסלול היער הגעתי לגן החיות של סופיה. מדובר במתחם מפתיע בגודלו, ואולי אחד הזולים ביותר שביקרתי בהם אי פעם בעולם. הכניסה עלתה 5 לבה בלבד שזה בתרגום חופשי כ-10 שקלים. מדובר במחיר סמלי עבור מתחם ענק שדורש לפחות שעתיים של שיטוט רגוע. למרות שחלק מהמתחמים ישנים ומזכירים תקופות רחוקות יותר, התמורה למחיר היא פשוט בלתי נתפסת. לראות את החיות בלב הטבע העירוני ביום הראשון שלי בעיר היה הניגוד המושלם לרעש של הטרמינל מהלילה הקודם.

כשהרגליים כבר התחילו לאותת על המאמץ, המשכתי לקניון הגדול והמודרני הסמוך (Paradise Center). זהו המקום שבו המערב פוגש את מזרח אירופה מותגים בינלאומיים במחירים בולגריים נוחים. כדי לחזור לכיוון המלון בסוף היום הראשון, החלטתי לבדוק את המטרו של סופיה. בניגוד למה שאולי חושבים על מדינות הבלקן, המערכת כאן חדישה, נקייה ויעילה בצורה מעוררת קנאה. כרטיס בודד בעלות של 1.60 לבה (כ-3.20 ש"ח) העביר אותי בתוך דקות ספורות חציית עיר שלמה חזרה לאזור סרדיקה, סמוך למלון.

סיכום היום הראשון בסופיה

היום הראשון שלי בסופיה היה הכל חוץ משגרתי. הוא התחיל במונית של חצות, המשיך בחדר מלון שנקרא על שם ניו יורק, ועבר דרך מוזיאונים צבאיים בחינם ויערות סבוכים באמצע העיר. סופיה היא לא עיר שצועקת את היופי שלה; היא עיר שצריך לגלות לאט, דרך הרגליים והחלטות חכמות. אם ביום הראשון הצלחתי לחוות כל כך הרבה במחיר של ארוחה אחת במסעדה בישראל, היה לי ברור שהמשך הטיול הולך להיות לא פחות ממרתק. אם אתם מחפשים יעד ללואו-קוסט אמיתי, שבו הכסף שלכם קונה הרבה יותר נוחות וחוויה סופיה מחכה לכם.

"ביום הראשון שלי בסופיה הבנתי שהחוקים כאן אחרים: הליכה של שעה ביער פראי באמצע העיר היא לא עיכוב, היא הדרך הכי חכמה לגלות את הנשמה של הבלקן."