בבוקר שהגענו לסיביו, החלטנו שמוקד היום יהיה פארק אסטרה אחד המוזיאונים הגדולים ביותר בשטח פתוח ברומניה, שמוקדש לתרבות, למלאכות היד ולחיי הכפר המסורתיים. כבר מהכניסה אפשר לחוש את ההתרגשות: שטח ענק פתוח, מבנים מסורתיים, טחנות קמח, דוכנים ישנים, כנסיות קטנות ועגלות עץ כל אלו יוצרים תמונה של רומניה כפי שהייתה לפני מאות שנים.
התחלנו את הביקור עם סמטאות הכפרים המסורתיים, שכל אחת מהן משחזרת אזור אחר ברומניה מהכפרים ההרים של טרנסילבניה ועד לכפרים הפסטורליים של מולדובה. כל בית, כל מבנה וכל דלת משמרים את הארכיטקטורה האותנטית עץ, אבן, גגות תלולים והאווירה משדרת חיים פשוטים אך מלאי חום ואותנטיות. התהלכנו בין החצרות, ראינו את המקומיים (או השחקנים המדמים את חיי הכפר) עוסקים במלאכות יד מסורתיות, טווייה, אפיית לחם, עבודות חקלאות, הכנת גבינות ועוד.
אחד הדברים שהרשים במיוחד היה השילוב בין ההיסטוריה לחוויה חיה. במקום לא מדובר רק במבנים עליהם אפשר להסתכל אלא בחוויה חיה: ניתן לטעום ממאפים מסורתיים, לשוחח עם אנשים המראים את המלאכות שלהם, ולהרגיש איך החיים בכפר נראו בעבר. מעבר לכך, הפארק מציע תצוגות של רכבים מסורתיים, סירות ועגלות, וכן אזורים מוקפים טבע, אגמים קטנים וגשרים שמוסיפים קסם לפסטורליות של המקום.
טיילנו לפחות שעתיים ברחבי הפארק, אך כל צעד אפשר גילוי חדש: מבנה חקלאי עתיק, בית כנסייה קטן עם ציורים מסורתיים, גן ירק שמראה איך חקלאות בוצעה פעם הכל מספק תמונה מלאה של הרומניה המסורתית. הרעש העירוני, הצפיפות והקצב המודרני נשכחים כאן הכל נעשה לאט, כמו בחיים של פעם.
פארק אסטרה הוא לא רק מוזיאון הוא חוויית חיים מלאה, מקום שבו אפשר ללמוד, להתרגש ולחוות את התרבות הרומנית במלוא העוצמה. החוויה שם אינה רק למבוגרים גם ילדים נהנים, רואים, נוגעים וטועמים. בסופו של יום, אחרי סיבוב מלא, היה ברור שמדובר באחד המקומות החשובים והמרשימים ביותר ברומניה, חובה לכל מי שרוצה להבין את הלב האותנטי של המדינה.