"היום השני של הטיול התחיל בתוכנית שאפתנית: לכבוש שתי ערים ביום אחד. המטרה הייתה לצאת למסע דרומה ללימסול, לחזור ללרנקה רק כדי לאסוף ציוד, ולסיים את היום בבסיס האם של הטיול איה נאפה. אבל כפי שלמדתי לא פעם, הטיולים הכי טובים הם אלו שבהם התוכניות משתבשות. מיום שהתחיל בצילומים פסטורליים ובשופינג במדרחוב המקביל של לימסול, מצאתי את עצמי ב-23:00 בלילה נוטש מלון עוין במרכז איה נאפה ויוצא למסע הישרדות לילי בחיפוש אחר השקט. זהו סיפור על תיקון טעויות, עמידה על עקרונות והיכולת לשנות כיוון ברגע האחרון."
לימסול: לגלות את הלב הפועם (ולא את הקניון)
היום נפתח מוקדם מאוד. אחרי כמה צילומי "וי" הכרחיים בלרנקה, כדי לתעד את האווירה המנומנמת של העיר, מיהרתי לתחנת האוטובוס הבינעירונית (Intercity Buses). היעד: לימסול. הנסיעה אורכת כשעה פלוס, והיא דרך מצוינת לראות את הנופים המשתנים של קפריסין במחיר מצחיק של אירו בודדים. בטיול הקודם שלי ללימסול עשיתי טעות קלאסית של תיירים הלכתי לאורך כל הטיילת האינסופית עד לקניון המרוחק, רק כדי לגלות ששרפתי יום שלם על הליכה מתישה.
הפעם הגעתי חכם יותר. הבנתי שהקסם האמיתי של לימסול לא נמצא בקצה הטיילת, אלא במקביל אליה. המדרחוב הפנימי של לימסול הוא הלב הפועם של העיר. מצאתי שם אווירה מצוינת, חנויות בוטיק מעניינות ומחירים נוחים מאוד. התחושה הייתה כאילו נחתתי בלב תל אביב העברית נשמעה מכל פינה, ככל הנראה מהמוני ישראלים שהגיעו בהפלגות ועגנו במרינה הסמוכה. זה היה חצי יום של שופינג חכם, שיטוט בסמטאות היסטוריות משולבות במודרניזציה, וחוויה עירונית הרבה יותר תוססת מזו של לרנקה.

הלוגיסטיקה של המעבר: צ'ק-אאוט מאוחר ופספוס מכוון
חזרתי ללרנקה בשעות אחר הצהריים. אחד היתרונות הגדולים של לינה במלון דירות כמו Elenora הוא היחס האישי. הצלחנו לסגור צ'ק-אאוט מאוחר מאוד, מה שאפשר לנו להשאיר את התיקים בחדר בראש שקט בזמן שטיילנו בלימסול. כשחזרנו לאסוף את הציוד, גילינו שפספסנו את האוטובוס המתוכנן לאיה נאפה. בטיסה לארץ זה היה גורם ללחץ, אבל בקפריסין? האוטובוסים לנאפה יוצאים כמעט כל חצי שעה. חיכינו בנחת לאוטובוס הבא, העמסנו את המזוודות ויצאנו לנסיעה של שעה אל עבר בירת המסיבות של האי.

הדרמה באיה נאפה: לברוח מהרעש ב-23:00 בלילה
כשהגענו לאיה נאפה, הבנתי שעשיתי את הטעות הגדולה של הטיול. בחרתי במלון Sea Cleonapa Hotel, שהיה ממוקם ממש על הטיילת המרכזית. על הנייר זה נראה כמו מיקום מנצח, אבל במציאות? המקום הרגיש עוין. האוכלוסייה שהסתובבה באזור באותה שעה הייתה מפוקפקת, והחדר שקיבלנו נראה כאילו עבר "פרעות" רהיטים שחוקים ואווירה של מקום שלא נעים להעביר בו דקה, שלא לדבר על הבאסים מהמועדונים הסמוכים שהרעידו את הקירות.
כאן נכנס לתמונה הניסיון שלי. לא הסכמתי להשלים עם המצב. בניהול משא ומתן אסרטיבי מול הנהלת המלון, הצלחתי להוציא ביטול מלא והחזר כספי על המקום. יצאתי מהמלון ב-11 בלילה, עם כל הציוד, אל רחובות נאפה הסואנים. ידעתי בדיוק לאן אני הולך: לאזור העליון והשקט של העיר. חזרתי למלון שבו שהיתי בשנה הקודמת, מקום שידעתי שיספק את הסחורה. המעבר מההמולה של הטיילת לשקט של האזור העליון היה מיידי. בתוך חצי שעה כבר היינו בחדר נקי, שקט ומזמין. הלכנו לישון בתחושת ניצחון הצלנו את הטיול מעצמנו.
"ניסיון של מטייל לא נמדד במסלול שהוא תכנן, אלא ביכולת שלו לצאת ממלון ב-11 בלילה כשהוא מבין שהמקום לא בשבילו. השקט של הלילה שווה כל יורו של החזר.""