"רוב התיירים שמגיעים לאיה נאפה נשארים כלואים בבועה של חוף ניסי (Nissi Beach) והברים של המרכז. הם בטוחים שכדי לראות את הצד השני של החוף המזרחי, הם צריכים לשכור טרקטורון יקר או להזמין מונית שתגבה מהם "מחיר תייר". אבל הסוד של המטיילים החכמים מסתתר במספר אחד: 101. בנסיעה קצרה של יורו וחצי, מצאתי את עצמי חוצה את הגבול הדמיוני שבין עיר המסיבות לפנינה הרגועה של פרוטאראס, ומרוויח עוד עיר שלמה בטיול במחיר של בקבוק מים."
קו 101: הלימוזינה הכחולה של מזרח קפריסין
אחרי שהתמקמתי באיה נאפה, הבנתי שמרכז העניינים נמצא במרחק נגיעה, אבל הנוף האמיתי מחכה מעבר לפינה. ניגשתי לתחנה המרכזית בכיכר איה נאפה. שם, בין המוני הצעירים שחיפשו את הדרך לחוף, חיכה הקו המפורסם ביותר באי קו 101. זהו קו שמחבר את איה נאפה לפרוטאראס בתדירות גבוהה להפליא, והוא ההוכחה שבלוגיסטיקה נכונה, קפריסין היא מגרש משחקים קטן וזול.
עליתי על האוטובוס, שלמתי את ה-1.50 אירו לנהג (תעריף יום רגיל), והתיישבתי ליד החלון. הנסיעה הזו היא אחת היפות שאפשר לבקש. האוטובוס מתפתל לאורך קו החוף, עובר ליד קייפ גרקו (Cape Greco) המרהיב, ומאפשר לך לראות את הטורקיז של הים נפרש מול העיניים. בזמן שראיתי תיירים מזיעים על טרקטורונים שכורים בכביש המהיר, אני ישבתי במזגן, נהנה מהנוף בראש שקט, ויודע שבתוך פחות מחצי שעה אני ביעד חדש לגמרי.
פרוטאראס: הצד השקט של המטבע
הגעתי לפרוטאראס בדיוק בזמן לטבילה בצהריים במפרץ עץ התאנה (Fig Tree Bay). המעבר מאיה נאפה הרועשת לפרוטאראס הוא כמו לעבור בין עולמות. פתאום הכל רגוע יותר, משפחתי יותר, והמים אם חשבתם שבאיה נאפה הם צלולים, פרוטאראס תפתיע אתכם מחדש. טיילתי לאורך הטיילת המושקעת, אכלתי צהריים בטברנה מקומית שצופה לים, והרגשתי כאילו הוספתי עוד מדינה שלמה למסע שלי. הכל בזכות ההחלטה לא להיכנע לעצלנות ולהשתמש בתשתית האוטובוסים המצוינת שיש לאי להציע.
הסוד האמיתי של ה"צייד" הוא הדינמיות. אחרי צהריים של מנוחה ושחייה במי קריסטל, חזרתי לתחנה המרכזית של פרוטאראס. הפעם עליתי על קו 102 (הקו המשלים שחוזר לאיה נאפה). שוב, 1.50 אירו, שוב נוף מרהיב, ותוך זמן קצר כבר הייתי חזרה באיה נאפה, מוכן לערב. הנסיעה הזו לימדה אותי שוב שהחיסכון הוא לא רק המטרה, הוא האמצעי שמאפשר לך לראות יותר, לחוות יותר ולמצות כל רגע מהחופשה בלי להרגיש שאתה "עובד" בשבילה.
למה כולם מפספסים את זה?
אנשים מפחדים מאוטובוסים בחו"ל. הם מפחדים ללכת לאיבוד או לחכות שעות בתחנה. אבל בקפריסין, ובמיוחד בציר איה נאפה-פרוטאראס, המערכת עובדת כמו שעון שוויצרי. האוטובוסים נקיים, המזגן חזק, והנהגים רגילים לתיירים. כשאתה חוזר לאיה נאפה עם עוד כמה עשרות אירו בכיס (ההפרש בין מונית לאוטובוס הלוך-חזור), אתה מבין שהרווחת לא רק כסף, אלא את התחושה שאתה שולט בטיול שלך.
בסופו של יום, החוויה הזו של "קפיצה לעיר שכנה ב-1.5 אירו" היא לב לבו של הטיול החכם. זה מה שהופך סופ"ש רגיל למסע רב-שכבתי. פרוטאראס מחכה לכם במרחק של נסיעה קצרה, ואם לא תנצלו את קו 101, אתם פשוט משאירים כסף (וחוויות) על המדרכה.
"הניצחון הגדול של הלואו-קוסט הוא לא רק הטיסה ב-99 ש"ח, אלא היכולת לגלות עיר חדשה ב-1.5 אירו בזמן שכולם מסביב משלמים פי עשרה."